מסע הדלק

בשנת 1955, עיקר הדלק בעולם כולו היה הפחם, אולם מאז – 57 שנים אחרי, הנפט הפך להיות הדלק העיקרי המניע את העולם. מעל לתשעים אחוזים מצרכי הדלק בעולם מסופקים כיום על ידי נפט. עתודות הנפט בעולם מרוכזות בעיקר בערב הסעודית, בקנדה ובאיראן, ואילו בראש המדינות המפיקות נפט עומדות ערב הסעודית, רוסיה וארצות הברית.

ישראל לא התפרסמה בבארות הנפט השופעות שלה, ומסתפקת בחלב ובדבש, אבל המגבלות הטבעיות הללו לא מונעות מעם ישראל להיות צרכן דלק אינטנסיבי למדי.

ובכן, הדלק שמגיע אל כל אחת מכ-1000 תחנות הדלק הפועלות בישראל עובר מסע מרתק מחלקים רחוקים של העולם.

כידוע לכולם, הנפט המגיע לישראל לרוב מארצות הברית במיכליות אדירות מימדים. לאחר ההגעה לנמל, הנפט משונע היישר אל בתי הזיקוק לנפט (בחיפה או באשדוד), שם מפיקים ממנו בנזין על ידי הפרדת הנפט הטבעי, הוספת פחמימנים וחומרים ארומטיים שונים אשר בשל רעילותם – נמצאים תחת הגבלה קפדנית כלל עולמית.

מבתי הזיקוק, משונע הדלק במיכליות אל המקום המוכר לכולנו – תחנת הדלק. החלק המרכזי של תחנת הדלק –מיכלי הדלק – הוא סמוי מהעין, ונמצא מתחת לפני השטח; המשאבות ומבני העזר הם רק 'קצה הקרחון' שמציץ מעל הקרקע.

אל תחנות הדלק, כאמור, מגיע הנוזל הדליק במיכליות, הנושאות אלפי ליטרים של דלק, משאית נפרדת לכל תזקיק (כלומר, לכל אוקטן של דלק). כאשר מגיעה מיכלית לתחנה, נפרק הדלק באמצעות צינור ישירות מהמיכלית למיכלים התת קרקעיים. כל המיכלים התת קרקעיים כוללים צינור היוצא אל מעל לפני השטח, כך שיהיה נגיש בכל עת; בפעם הבאה שתהיו בתחנת הדלק שלכם – תוכלו לשים לב לאותם צינורות הנמצאים בדרך כלל בחזית הבניין.

לכאורה, מדובר בתהליך פשוט של אחסון וחלוקה, אך מכיוון שמדובר בחומר רעיל ודליק – הקמה של תחנת דלק מחייבת עמידה מוחלטת בדרישות קפדניות של בטיחות ושל הגנה על הסביבה. כל תחנה, טרם הקמתה, אמורה לקבל שורה של אישורים והיתרים מתאימים מהרשות המקומית בה היא ממוקמת.

אם אינכם בטוחים בבטיחותה של תחנת הדלק הסמוכה למקום מגוריכם – תוכלו למצוא במנהל הדלק של משרד האנרגיה והמים את הרשימה המלאה של תחנות הדלק המורשות בישראל.

תדלוק נעים, בטוח וזול!

השאירו פרטים ונציגנו יחזור אליכם בהקדם: