חלק א' – התחבורה הציבורית. ב-2008, לקראת 60 שנה למדינה, פרסם משרד התחבורה את החזון התחבורתי למדינת ישראל – כיצד צפויה מפת התחבורה להיראות בעוד כעשור. רוצים לדעת מה מחכה לנו? בסדרת המאמרים הזו נתייחס לסוגי התחבורה השונים, והמאמר הפותח יוקדש לתחבורה הציבורית.
משרד התחבורה חוזה שעד סוף העשור חלקה של התחבורה הציבורית בערי המטרופולין של ישראל יגיע בשעות השיא לכ-70%.
רכבת – רכבת ישראל המגיעה כבר היום מנהריה ועד באר שבע ודימונה בדרום, תפרוס קווים חדשים: לכרמיאל, לשדרות ולנתיבות, ואף תוסיף קו מהיר במיוחד לירושלים: 30 דקות בלבד מרגע שנעלה על הרכבת בתחנת "האומה" שמול התחנה המרכזית – נוכל להגיע לעיר תל אביב. שיעורי העמידה בלוח הזמנים יהיו קרובים ל-100%, לעומת כ-90% היום. המגמה הירוקה לא תפסח גם על הרכבת, וחלק מהרכבות יוסבו לשימוש בחשמל, דבר שיפחית משמעותית את זיהום האוויר שיוצרים מנועי הקטרים כיום.
רכבת קלה – בשלושת ריכוזי המטרופולינים הגדולים – תל אביב, ירושלים וחיפה, תפעל מערכת הסעת המונים. חלק מהקווים יתבססו על רכבת קלה – שבחלקה אף תהיה רכבת תחתית. קווים אחרים יתבססו על אוטובוסים רבי-קיבולת, כמו המטרונית בחיפה. מערכות הרמזורים בערים הגדולות ינוהלו על ידי מערכת בקרה מרכזית, שתדע לתת עדיפות לאמצעי התחבורה הציבורית השונים.
אוטובוסים – האוטובוסים של סוף העשור אמורים להיות מתוחכמים ונקיים הרבה יותר מאלו של היום. מערכות מתוחכמות יאפשרו למרכז בקרה לנהל את תנועת האוטובוסים ויספקו מידע בזמן אמת לנוסעים על מיקומם (מערכת ניסיונית כזו כבר הוצבה בכמה מקומות בארץ). ועוד שינוי: האוטובוסים העירוניים העתידיים יהיו שקטים יותר ומזהמים פחות, בהתאמה לדרישות הגבוהות של איכות הסביבה.
בפרקים הבאים בסדרה: המכונית הפרטית, מערכת הכבישים והאכיפה.